"יש המסרבים להכיר בעומקו של דבר מפני שהם מבקשים שהעמוק יגלה את עצמו כפי שעושה זאת השיטחי." א.ט. ניקולאס, אווטרה

כשהיוגה הגיעה למערב, הגורואים ההודים לימדו בעיקר האתה יוגה (היוגה של התנוחות). הם ראו שאנשי המערב סוגדים לגוף ולצורות בעולם החומר ונתנו להם את מה שהם מתחברים אליו בקלות. שיטות היוגה שבעיקר נפוצו במערב הן אשטנגה והאיינגר יוגה, שהן שיטות שיש בהן אתגר פיסי. 

למעשה היוגה מציעה הרבה יותר מאימון גופני, היוגה היא פילוסופית חיים רחבה שמטרתה לפתור את האנושות מסבל. ליוגה פרקטיקות רבות על מנת לסייע לאדם ליצור שינוי בתוכו, האסנות, התנוחות, הן חלק קטן מהטכניקות האלה.

האתה יוגה (תנוחות) והרג'ה יוגה (מדיטציה) מטרתן היא ליצור הכרה בהירה ויציבה על מנת לאפשר את תחילת תהליך היוגה.

אחר כך מתרחשת הניאנה (חקירה) יוגה, המעמיקה את ההבנה לגבי טבע האדם והבריאה, מפגש ישיר עם העצמי וההבנה שאחר במהותו הוא בדיוק כמוני.

בהמשך קרמה (פעולה) יוגה, היא פעולה מיטיבה היוצרת זהות עם ההבנות החדשות שנרכשו בדרך,

ולבסוף בהקתי(התמסרות) יוגה המאפשרת לאדם לבטא את טבעו האמיתי דרך פעולה בחיים.

התרגול של תנוחות היוגה מקפל בתוכו את כל דרך החיים היוגית בכך שהוא מחבר אל הנסתר. ביוגה נושמים רק מהאף, עובדה המגבירה את המערכת הפרה-סימפטטית ויוצרת רגיעה. ביוגה יש דרישטי(כוונה), המבט אינו מתרוצץ אחרי גירויי החושים החיצוניים אלא נח על נקודה אחת. ביוגה יש סנכרון של תנועה עם הנשימה. ביוגה יש התבוננות על הנשימה ועל תחושות הגוף. 

התרגול המיוחד הזה נותן לנו גישה אל הא-ננדה, תחושת האושר הפנימית הזו ששוכנת בתוכינו, היא אינה גלויה כמו האובייקטים הנראים והנשמעים, אך היא לגמרי מורגשת, ומתרגלי יוגה מתמידים כבר יכולים לשים את האצבע על הדבר הזה שגורם להם לאהוב יוגה, לרצות לחזור ולתרגל, שגורם את הציפיה לתרגול הבא.

הגאונות של היוגה היא שבאמת כל אחד יכול. מעצם היותנו בני אדם ויש בנו את האלמנט המודע, מתישהו נגיע. היופי של היוגה הוא העדינות בה היא נוגעת, זוחלת מתחת לכפות הרגליים, עוקפת את האגו עם הרצון שלו לשלוט ולהחליט, היא באה במסווה של כושר ומביאה לנו את עצמנו.

נמסטה,

נינה