תראו במה נזכרתי?
בשנת 2000 השתתפתי בפרויקט שנקרא ''יוגה בחינוך''.
לימדתי יוגה ילדים מכל העדות והלאומים בארץ, מכל שכבות האוכלוסיה.
היו לי שיעורים ברמלה-לוד ובסביון.
היה שם גן אחד עם ילדים עם צרכים מיוחדים, הם היו עומדים צמוד לגדר תיל ומחכים לי. מצמידים את הפנים לחורים שבתיל, כשיצאתי מהרכב עם מזרוני היוגה ביד הם היו קוראים: נוגה, נוגה... התחבר להם הנינה והיוגה.
עבר זמן, מעניין איפה הם עכשיו בחיים. כבר 20 ומשהו, כמעט 30, ילדים גדולים.
במיוחד אני זוכרת את אשר, ילד אתיופי מוכשר, איך הוא אהב את תנוחת העץ. היתה לו יציבה טובה ושיבחתי אותו על כך. וואו, מה מילה טובה עשתה שם. הם גמעו אותן בשקיקה. מקווה שמשהו מהיוגה נשאר שם.
נמסטה
שלכם, לכל שאלה ומחשבה: https://did.li/z0gIw
Comments