top of page
64053.jpg

"במקום בו יש אהבה אין כוח, במקום בו יש כוח אין אהבה.."

אהבה יכולה להופיע בשתי צורות: כרגש או כאנרגיה. אהבה כרגש היא חולפת ומשתנה כמו כל רגש אחר. אנחנו יכולים לאהוב מישהו ואז להפסיק לאהוב אותו. אהבה כאנרגיה היא קבועה ובלתי משתנה, אנרגיית האהבה היא הכח הבסיסי של הקיום. אהבת אם לילדה היא ללא תנאי, היא יכולה לכעוס עליו, לא להיות מבסוטה ממנו, אבל גם אם הוא יהיה פושע היא עדיין תאהב אותו. אהבת חינם, היא לא צריכה להיות מוצדקת, היא לא סלקטיבית, היא פשוט שם, העוצמה השלמה התומכת והמקיימת את כל הבריאה.

המשפט מתיחס לאהבה כאנרגיה, באהבה טהורה אין מקום לכוחניות ואין מקום לנפרדות ואגו. במקום בו יש דואליות שם חסרה המודעות הטהורה.

הפילוסופיה של היוגה מתארת שני פוטנציאלים הנמצאים בבסיס הבריאה: פורושה ופרקריטי. הרוח והחומר. האנושות יכולה להיות במודעות רוחנית או חומרית.

ברמת המודעות הכל שלם, ואנחנו לא יכולים להרוויח או להפסיד, לאבד או לזכות, לשמוח או לכעוס, כיוון שאנחנו מעבר לדואליות ולכן משוחררים מסבל.

ברמת ההכרה האנושית אנחנו בתוך הסיפור, בהזדהות עם אחד הקטבים ולכן בדרמה וסבל. חלק מהדרמה היא לייצר עונג ולדחות סבל ולכן אנחנו מנסים לפתור ולשלוט ואנחנו משתמשים בהרבה כוח וניסיונות לתמרן את המציאות כדי שתתאים לאג'נדה שלנו. כשהדברים הם לא כפי שהיינו רוצים שהם יהיו אנחנו משתמשים בכוח כדי לנסות לגרום להם להיות כפי שהיינו רוצים שהם יהיו. לפעמים זה עובד ולפעמים פחות, ובכל אופן זה מתכון נהדר לסבל, כי בכל אופן המקום שמשתמש בכוח נובע מחוסר יכולת לקבל ולהסכים ולאהוב (אהבה כאנרגיה) את הדברים פשוט כפי שהם.

היוגה מובילה אותנו את הדרך לשחרור מצמדי הניגודים לעבר האהבה. היוגה מנחה אותנו לעבר המקום הטרנסנדנטלי, שהוא מעבר להכרה, לנכון והלא נכון, לצודק ולטועה. היוגה מחברת אותנו אל טבע ההוייה שלנו, אל הסת צ'ית א-ננדה, הקיום המודע והמאושר שלנו, אל האהבה כאנרגיה. במקום הקדוש הזה אנחנו חויים את האחדות, כולנו אחד, האגו כבר אינו מבדיל ביננו. ואנחנו חופשיים לאהוב...

מי יתן ונזכה כולנו לחיות בחיבור אל האהבה ולוותר על הכוח.

נמסטה,

נינה



bottom of page