"אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך.וודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות.."

האם יש לנו שליטה על המחשבות שלנו?

ומה לגבי מחשבות טורדניות שחוזרות ובאות ללא הפסק?

מהי גמישות מחשבתית?

האם אני באמת יכול לראות תמיד גם את חצי הכוס המלאה?

ומדוע מחשבות כל כך משפיעות על מצב הרוח שלנו?

כשאני חושב על משהו יפה טוב אני מבסוט, וכשאני חושב על משהו מכוער או רע אני מתבעס, למה?

המודעות היא התשתית של המחשבות. המחשבות הן תוצר של מה שההכרה שלנו היתה עסוקה בו. אם כל היום אחשוב על מספרים בעבודה שלי, באופן בלתי נמנע אני אמשיך לחשוב על מספרים גם בערב, אולי אחלום עליהם גם בלילה. אז המחשבות שלנו הן בלתי נמנעות ואין לנו שליטה עליהן, אז מה אם לא ארדם כל הלילה כי מתרוצצים לי מספרים בראש?

חשיבה היא היכולת המודעת שלנו, לתכנן, לבחור, להחליט. כאשר אני עושה תהליכים לגדילה במודעות אני יכול להבין שהמחשבות שלי מונעות ממני שינה ואני מתרגל מדיטציה כדי שההכרה שלי תהיה במקום אחר. אני יכול לאמן את יכולת תשומת הלב שלי ולבחור- המחשבה הזו לא עושה לי טוב, אני מעדיף עכשיו לחשוב על משהו אחר.

בעזרת המודעות אנחנו צופים על העולם, החושים קולטים גירויים מהסביבה החיצונית, אנחנו מודעים לתחושות בגוף שלנו, לרגשות שעולים בתוכינו ואנחנו גם מודעים למחשבות שעוברות לנו בהכרה. לפחות לחלק מהן. בוא נניח שאנחנו צופים בסרט, כשזה קומי אנחנו צוחקים כשזה טרגי אנחנו בוכים, אנחנו מזוהים עם הסרט ולכן הוא מפעיל אותנו רגשית. כך גם בחיים. אבל הסרט, כמה עצוב כאו שמח שלא יהיה אנחנו יודעים שזה לא אמיתי. נניח שהיינו מסתובבים בחיים ללא ההזדהות, יודעים שמה שקורה לא קורה לנו, האם היינו סובלים באותה מידה?

היוגה מפתחת אצלנו את המקום המודע, את זה שיודע להתבונן על הדברים בלי לשכוח את עצמו. כאשר המודעות חזקה יכולת הבחירה היא חזקה ואני יכול להחליט להימנע ממחשבה מסוימת ולהתבונן כרגע על הנשימה. אם אני לא נרדם בלילה כי מתרוצצות לי מלא מחשבות בראש, אני יכול להתבונן בתנועה של אברי הנשימה ולהתעורר מחר בבוקר.

גמישות מחשבתית היא היכולת לשים את עצמי בנעליו של האחר למרות שאני ממש כועס עליו ולראות למה הוא פעל כפי שפעל. הגמישות הזו מושתתת על היכולת לשים בצד לרגע את הרצונות והצרכים שלי ולראות את האחר. זו איכות שנובעת מגדילה במודעות.

 מחשבות רומינטיביות כאלה שחוזרות ותוקפות, דורשות מאתנו אימון משמעותי של יכולת תשומת הלב. כדאי להתאמן כל יום ביוגה ומדיטציה וליצור מצב של הכרה בהירה ויציבה. בזמן של התקף פשוט להיות בנוכחות, עם מה שיש, ולראות את המחשבות, להתבונן על הטבע הזמני שלהן. לזכור שקודם הם לא היו, עכשיו הם כאן, ואח"כ הם שוב יחלפו. לזכור שאנחנו תמיד כאן, היינו קודם ונהיה אח"כ, ויש לנו את היכולת להיות מודעים להכל. 

נמסטה,

נינה